מחלה וטיפול רפואי ברילוקיישן

רילוקיישן משנה הרבה דברים בבת אחת. כשנכנסים לתמונה גם מחלה, בירור רפואי או טיפול מתמשך, צריך להתמודד עם מערכת לא מוכרת דווקא כשיציבות חשובה במיוחד. השפה שונה, התקשורת עם רופאים עשויה להיות אחרת, ולפעמים גם האנשים שבדרך כלל עוזרים נמצאים רחוק.

שליחת הודעה

קודם שיחה של 15 דקות בלי תשלום. בדרך כלל אשיב תוך שני ימי עבודה.

אולי זה מוכר לכם

הגעתי עם אבחנה שכבר הייתה לי, ועכשיו צריך להמשיך טיפול במערכת שאני לא מכיר.ה.
אני מספר.ת שוב את ההיסטוריה הרפואית לאנשים שלא מכירים אותי, לא פעם בשפה שבה אני לא חושב.ת.
אני מפחד.ת שלא יבינו את המחלה, או אותי.
קיבלתי אבחנה חדשה רחוק מהבית, והאנשים שהייתי מתקשר.ת אליהם לא נמצאים כאן.
אני בבירור כבר הרבה זמן, ועדיין לא מבין.ה איך המערכת הזאת עובדת.
נהייתי תלוי.ה בבן או בבת הזוג בשפה, בהסעות או בטפסים, וזה לא מי שאני רוצה להיות.
אני מנסה לעבוד, או לגדל ילדים, מתוך משבר בריאותי, בלי רשת מקומית להישען עליה.

למה זה קורה

אני חיה ברילוקיישן כמעט שנתיים, ומכירה מקרוב את המעבר בין מערכות רפואיות, את הצורך להסביר שוב היסטוריה רפואית, ואת חוסר הוודאות כשעדיין לא ברור איך המערכת המקומית עובדת. הניסיון הזה אינו מחליף היכרות מקצועית עם כל מערכת בריאות, אבל הוא עוזר לי להבין את העומס שנוצר כשמתמודדים באותו זמן עם מחלה, שפה חדשה וחיים במדינה אחרת. רילוקיישן כבר דורש הרבה: דיור, עבודה, שפה, והיעדר האנשים שבדרך כלל עוזרים. מחלה, בירור או טיפול מתמשך מוסיפים עומס שני. לפעמים צריך לספר שוב היסטוריה רפואית לרופאים שלא מכירים אותך. התקשורת עם רופאים עשויה לעבוד לפי כללים אחרים. בן או בת זוג הופכים למתורגמנים, לנהגים ולמי שממלאים טפסים. געגוע ותחושת אי-שייכות יושבים כבד יותר כשהגוף גם מבקש תשומת לב. שום דבר מזה לא אומר שנכשלת בהסתגלות. זה הרבה לשאת בבת אחת, בתקופה שבה הגוף כבר מבקש טיפול.

איך הטיפול עוזר כאן

לעכל את האבחנה ואת השינוי: אבחנה, או שינוי בטיפול, צריכים זמן לשבת. פותחים מקום למה שזה עשה לזהות, לגוף ולחיים שתכננת, בלי להתייחס למחלה כאל משהו שכבר היית צריך.ה להסתגל אליו.
לחיות עם אי-ודאות: המתנה לתוצאות, חוסר הבנה איך מרפאה מקומית עובדת, ואי-ידיעה את מי לשאול, הם סוגים שונים של אי-ודאות. מפרידים בין מה שאפשר להתכונן אליו ובין מה שאי אפשר, כדי שההמתנה לא תשתלט על כל השבוע.
תורים, בדיקות ומציאת קול: מתכוננים לתורים, לבדיקות ולפרוצדורות: מה את.ה רוצה לשאול, מה את.ה צריך.ה בחדר, ואיך אומרים את זה כשהשפה או תרבות המרפאה אינן שלך. זה לא אימון במערכת בריאות זרה. זה עזרה עם הפחד ועם השתיקה שיכולים לשבת סביב המפגשים האלה.
עצמאות, תמיכה וחיי יום-יום: מחלה בחו״ל יכולה להפוך אדם לתלוי מחדש, או לבד מחדש. מסתכלים מה זה עושה ליחסים, להורות ולעבודה, ואיך בונים קצת תמיכה במקום שבו את.ה נמצא.ת עכשיו, בלי להעמיד פנים שרשת מופיעה לפי הזמנה.

איך נראות הפגישות הראשונות

הפגישות מקוונות, בעברית או באנגלית.
לפני שקובעים, בודקים אם אפשר לקיים טיפול במדינה שבה את.ה נמצא.ת בפועל. אפשר לכתוב גם ממדינה אחרת. פנייה אינה התחייבות להתחיל.
אין צורך לשלוח אבחנות, תוצאות בדיקות או היסטוריה רפואית מלאה. משפט על מה שקורה, ואיפה את.ה נמצא.ת, מספיק.
אם אני לא האדם המתאים, או אם אי אפשר לעבוד במקום שבו את.ה נמצא.ת, אומר זאת.

לא צריך כבר להכיר את המערכת, ולא צריך שכבר יהיו אנשים מסביב, כדי לכתוב.

מה הטיפול הזה אינו מחליף

זה אינו שירות חירום, ואינו המסגרת המתאימה למשבר רפואי חריף. הוא אינו מחליף רופא.ה, תזונאי.ת, עובד.ת סוציאלי.ת, או ייעוץ בענייני ביטוח, זכויות או הגירה. הוא גם אינו טיפול כללי לכל קשיי המעבר למדינה אחרת. כשצריך מידע מקומי על מערכת הבריאות, או עזרה שאי אפשר לחכות לה, זה שייך למישהו מוסמך במדינה שבה את.ה נמצא.ת.

שאלות נפוצות

מה עלות הפגישה, וכמה זמן היא נמשכת?

פגישה אישית נמשכת 45-50 דקות ועולה 450 ₪. פגישה קבוצתית נמשכת 90 דקות ועולה 250 ₪. כל הפגישות מקוונות, בעברית או באנגלית. על שיחת ההיכרות של 15 דקות אין תשלום.

אני לא גר.ה בישראל או בהולנד. אפשר בכל זאת לכתוב?

כן. אפשר לכתוב ממקום שבו את.ה נמצא.ת. לפני שקובעים פגישה נבדוק אם אפשר לתת טיפול במדינה שבה את.ה נמצא.ת בפועל. פנייה אינה התחייבות, ואומר אם אי אפשר לעבוד שם.

כדאי לשלוח את התיק הרפואי?

לא. בבקשה לא לשלוח אבחנות, תוצאות בדיקות או היסטוריה רפואית מלאה עם ההודעה הראשונה. משפט קצר על מה שקורה, והמדינה שבה את.ה נמצא.ת, מספיק.

זה טיפול לרילוקיישן באופן כללי?

לא. אני עובדת עם ההשפעות הרגשיות של מחלה, בירור רפואי וטיפול. הרילוקיישן הוא הרקע כאן, לא תחום נפרד. אם הקושי המרכזי הוא המעבר עצמו ואין מצב רפואי, אני כנראה לא האדם המתאים, ואומר זאת.

את מכירה את מערכת הבריאות במדינה שלי?

אני לא טוענת להיכרות עם כל מערכת בריאות, ואיני נותנת ייעוץ רפואי, ביטוחי או הגירתי. מה שאני מכירה מהמעבר שלי הוא העומס של להסביר את עצמך שוב, ועדיין לא לדעת איך המערכת המקומית עובדת. שאלות מעשיות על זכויות שייכות לאיש מקצוע מקומי.

תחומים קרובים

מחלה כרונית וסוכרת
לחיים לצד אבחנה מתמשכת: התורים, המספרים, והניהול העצמי שכמעט לא נגמר.
קראו עוד
חרדה וחרדת בריאות
לחרדת בריאות ולדאגה שנצמדת לגוף: בדיקות עצמיות, חיפושים, והרגעה שלא מחזיקה.
קראו עוד
פוסט טראומה וטראומה רפואית
זיכרונות חודרניים, הימנעות ודריכות מתמדת אחרי אירוע רפואי מפחיד או טראומה אחרת. עבודה ב-EMDR ובשיטות מבוססות ראיות.
קראו עוד

לכל תחומי הטיפול

עוד באתר הזה

לא בטוחים אם לכתוב?

אפשר לכתוב משפט אחד על מה שקורה. אגיד אם אני עובדת עם זה, ואם לא, אציע לאן כדאי לפנות.

שליחת הודעה שליחת הודעה בוואטסאפ